מפגש שלו בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בע"מ

פסק דין

1.         בעתירה שלפני מבקשת העותרת להורות למשיבה ליתן טעם מדוע לא תימנע מלבצע עבודות בכביש 780 שימנעו פניה שמאלה ביציאה מתחנת הדלק של העותרת, חזרה אל העיר קריית אתא. לחילופין, מבוקש להורות למשיבה לנמק מדוע לא תתאפשר פניה שמאלה ביציאה מתחנת הדלק בצומת בה  ימוקם רמזור.

העובדות בקצרה וטענות העותרת

2.         העותרת הינה הבעלים של תחנת תדלוק בשטח הידוע כגוש 11028 חלקה 12 בסמיכות לכפר אתא (להלן: "תחנת הדלק"). תחנת הדלק הוקמה בשנת 1982 ולטענת העותרת, מאז הקמתה של התחנה ועד עצם היום הזה מתאפשרת הפניה מתחנת הדלק שמאלה לכיוון קריית אתא (להלן – "הפניה שמאלה"). בעתירה נטען כי בימים אלה מתכוונת המשיבה לבנות גדר הפרדה ביציאה מתחנת הדלק כך שהפנייה שמאלה תיחסם.

בתאריך 9.8.11 מסרה המשיבה לעותרת הודעה על כוונתה לעשות שינויים בהסדרי התנועה באזור, לרבות חסימת הפניה שמאלה ביציאה מתחנת הדלק והקמת רמזור בצומת. העותרת הוזמנה להציג התייחסותה לשינויים אלה בפני ועדת ההיגוי הבין משרדית של המשיבה (להלן: "ועדת ההיגוי").

העותרת אכן מימשה את הזכות להופיע בפני ועדת ההיגוי ומסרה לידי חברי הוועדה מספר הצעות חלופיות להסדרת נושא הפנייה שמאלה.

בתאריך 7.9.11 התקיים דיון בועדת ההיגוי, בסופו החליטה הועדה לדחות את בקשת העותרת לאפשר את הפניה שמאלה ביציאה מתחנת הדלק. הועדה קבעה כי אין מקום לשנות את תוכנית הסדרי התנועה המאושרת. עוד קבעה הועדה כי העותרת רשאית להביא בפני החברה הלאומית לדרכים ומשרד התחבורה תוכניות חלופיות אשר יבחנו על ידם באופן נפרד.

החלטה זו היא העומדת במרכזה של העתירה.

3.         העותרת טוענת כי החלטת ועדת ההיגוי לוקה ביסודה באשר היא אינה מנומקת ואין בה כל התייחסות להצעות החלופיות שהעלה המומחה מטעמה.

העותרת מציינת כי היא נכונה להשקיע כספים רבים בפתרונות חלופיים כפי שעולה מהחלופות שהוצעו על ידי המומחה מטעמה לצורך הכנת תוכנית בניין ערים בה יינתן ביטוי לחלופה זו או אחרת.

לטענת העותרת, הפניה שמאלה הותרה על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אתא, עוד בתאריך 01/05/87 (נספח 1 לעתירה). לטענתה, חסימת התנועה שמאלה מתחנת הדלק או היעדר אפשרות לפניה שמאלה מהצומת בה יוקם רמזור, יביאו לירידה חדה בשימוש בשירותי תחנת הדלק ופגיעה קשה ביותר בהכנסותיה של העותרת.

לאור כל זאת, מבקשת העותרת להורות למשיבה לנמק מדוע לא תתאפשר פנייה שמאלה לתחנת הדלק לעבר קריית אתא, בין כפי המצב כיום ובין לאחר שיוקם רמזור.

תגובת המשיבה

4.         בתגובתה, טוענת המשיבה, כי העותרת אינה זכאית למנוע ביצוען של עבודות אשר נועדו להתאמת הכביש לנפח התנועה הנוכחי ולמניעת סכנות בטיחותיות חמורות. הפגיעה בפרנסתה של העותרת, ככל שזו קיימת, אינה מהווה הצדק חוקי להמשך קיומו של מפגע בטיחותי.

המשיבה מציינת כי רשויות התמרור לא אישרו מעולם כל פנייה שמאלה ביציאה מהתחנה, ומכל מקום, הפניה שמאלה נחסמה בהתאם לתוכניות הסדרי תנועה מאושרות על ידי משרד התחבורה בהתאם להוראות תקנות התעבורה.

עוד טוענת המשיבה כי העותרת הגישה תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1964, בשנת 2003, לאחר שאושרה תוכנית מפורטת זב/136, בהתאם לה נאסרה הפניה שמאלה. התביעה נדחתה על ידי הוועדה המקומית, ובעקבות הדחייה הושג הסדר בין העותרת לבין הועדה המקומית.

לטענת המשיבה, ההליכים המפורטים לעיל, מראים כי העותרת ידעה עוד בעת הקמת תחנת הדלק ובמשך כל השנים מאז, כי הפניה שמאלה ביציאה מתחנת הדלק אינה חוקית, ומכל מקום, חוקיות פניה זו בוטלה בתוכנית זב/136.

המשיבה מציינת עוד כי במהלך השנים פעלה העותרת להסדרת דרך יציאה חילופית מתחנת הדלק לקריית אתא ואף החלה בסלילת דרך חקלאית העוברת מדרום וממערב לתחנה ואולם הדרך נחסמה על ידי עיריית קריית אתא.

5.         אשר להחלטת ועדת ההיגוי, טוענת המשיבה כי לא נפל בה פגם, היא מבוססת על שיקולים מקצועיים ענייניים ואין מקום להתערב בה.  המשיבה מפנה לחוות דעתו של מומחה הבטיחות, מר משה ליבוביץ, אשר קבע, בין היתר, כי פנייה שמאלה מן התחנה הינה סיכון בטיחותי חמור ביותר לחיי אדם.

6.         בשולי דבריה מעלה המשיבה טענות סף כנגד העותרת כמו, הימנעות מצירוף צדדים נחוצים (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה זבולון, משרד התחבורה ועיריית קריית אתא), וכן טענות בנוגע לשיהוי בהגשת העתירה.